גירושין - מרוץ הסמכויות

מרוץ הסמכויות

במדינת ישראל קיימות שתי מערכות של בתי משפט שלהן סמכות מקבילה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין כגון מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת הילדים, - בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.

מצב זה יצר תופעה המכונה "מרוץ הסמכויות" שבו - כל הקודם- זוכה! מי שפונה ראשון לערכאה ה"מטיבה עימו" קובע את המסגרת הפרוצדוראלית והמהותית בה יידון הסכסוך ויש להניח שהתוצאה שתתקבל בסופו של התהליך תהיה לשביעות רצונו.

הדעה הרווחת בציבור על פיה לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו לאישה עדיף להתדיין בפני בית המשפט לענייני משפחה היא לא תמיד נכונה. בהחלט קיימות נסיבות בהן דוקא לאישה עדיף להתדיין בפני בית הדין הרבני ולא בפני בית המשפט לענייני משפחה. למשל, בנסיבות מסויימות, בית המשפט לענייני משפחה יורה על מכירת דירת הצדדים במסגרת פירוק השיתוף וחלוקת הרכוש ואילו בית הדין הרבני יאפשר לאישה להמשיך להתגורר בדירת הצדדים.

ההחלטה האם להזדרז ולהגיש תביעה ואם כן, איזו תביעה (גירושין, שלום בית, יישוב סכסוך, פירוק שיתוף, מזונות, משמורת, רכוש וכיוצ"ב), ובפני איזה בית משפט יש להגיש את התביעה, בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני - עשויה להיות מכרעת לגבי גורל ההתדיינות ותוצאותיה.

ככלל - אישה תעדיף לתבוע את מזונותיה ומזונות ילדיה בבית המשפט לענייני משפחה בו, בדרך כלל, נפסקים דמי מזונות גבוהים יותר מאשר בבתי הדין הרבניים. כן תעדיף האישה, ככלל, שנושא רכוש בני הזוג יידון בפני המשפט לענייני משפחה שכן שם יוענקו לה, בדרך כלל , מחצית הזכויות בכלל רכוש בני הזוג שנצבר במהלך הנישואין אף אם הן לא נרשמו על שמה. גורל הרכוש יוכרע לרוב בבית הדין הרבני על פי צורת הרישום ללא קשר למאמץ המשותף ותרומת האישה בניהול משק הבית וגידול הילדים.

ככלל - גבר יעדיף להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני ולכרוך בה את נושא המזונות והרכוש למעט נושא דירת בני הזוג כדי להפעיל לחץ על אשתו באמצעות הסיכון, מבחינתה, שדירת המגורים תימכר.

כאמור - מה שעשוי להתאים לכלל עשוי להסתבר כ"גול עצמי" בנסיבות הייחודיות של מקרה ספציפי כזה או אחר.

הכריכה

מאחר שמדובר בסמכות מקבילה - גבר המזדרז להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני ולכרוך בה את נושא המזונות, הרכוש ומשמורת הילדים חייב לעמוד בשלושה קריטריונים כדי לקנות את סמכות בית הדין הרבני -

 כנות תביעת הגירושין

 כריכה כדין

 כנות הכריכה

היה והגבר לא יצליח להוכיח את שלושת התנאים המצטברים הנ"ל - סלולה דרכה של האישה לקנות את סמכות בית המשפט לענייני משפחה למרות שהגבר הקדים אותה בפניה לערכאות.

המלצה

בכל מקרה בו יש ספק אם לרוץ ולהגיש תביעה כדי לתפוס את סמכות השיפט של הערכאה הרצויה או לא להגיש את התביעה כדי שלא להסלים את המצב - מומלץ להגיש את התביעה לצורך קניית הסמכות ובמקביל להציע לבן/בת הזוג לנהל משא ומתן מחוץ לכתלי בית המשפט ו/או לפנות לגישור.

סמכויות

תחום דיני המשפחה הינו תחום רחב המקיף נושאים רבים הקשורים לתא המשפחתי. בית המשפט המוסמך לדון בתביעות וסכסוכים המתעוררים בתוך התא המשפחתי הוא בית המשפט לענייני משפחה. לבית הדין הרבני יש את הסמכות הייחודית והבלעדית לדון במעשה הגירושין עצמו דהיינו, פסיקת הגירושין וסידור הגט. לבית הדין הרבני יש סמכות מקבילה, בתנאים מסויימים, לדון גם ביתר התביעות והסכסוכים המשפחתיים.

ריכוז התובענות בענייני משפחה

בטרם נחקק חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1955, שעל פיו הוקמו בתי המשפט לענייני משפחה בישראל, שרר מצב שבו סמכויות השיפוט בענייני משפחה התפצלו בין בתי הדין הדתיים לערכאות השיפוט האזרחיות ובין הערכאות האזרחיות לבין עצמן. במצב זה, בני זוג נאלצו לעיתים להתדיין, בעת ובעונה אחת, לפני מספר ערכאות שיפוטיות, (בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי, בית המשפט לנוער, בית המשפט הגבוה לצדק ובית הדין הרבני). פיצול זה הכביד הן על בעלי הדין המתדיינים והן על מערכת המשפט ולעיתים אף נוצל לרעה על ידי בעלי הדין.

חוק בתי המשפט לענייני משפחה נחקק בשנת 1955ומטרתו העיקרית הייתה לרכז את התובענות בענייני משפחה אחת, על מנת שהסכסוך בכללותו יידון בפני שופט אחד, בתיק עיקרי אחד, תוך מתן מסגרת פרוצדוראלית ייחודית שיהיה בה כדי ליתן מענה הולם לפתרון יעיל ומהיר לסכסוכים המשפחתיים. לפיכך, כיום כל הסכסוכים בעניין משפחה אחת נדונים בבית משפט אחד ובפני שופט אחד. הרעיון המרכזי העומד מאחורי גישה זו הוא כי שופט אחד, אשר לפניו מובאים כל הסכסוכים הנוגעים לבני משפחה אחת, רואה את המשבר המשפחתי בכללותו, באופן המאפשר לו לסייע משפחה ליישב את הסכסוכים השונים בכללותם ולהביא ביעילות רבה יותר לפתרון ממצא של כלל הסכסוכים המשפחתיים.

להבדיל מהתחום האזרחי בו מוגשות לבתי המשפט האזרחיים תביעות בשל הפרת חוזים והסכמים כתובים, תחום דיני המשפחה הוא סבוך יותר שכן ההסכמים שנוצרים בתוך המשפחה הם לרוב הסכמים שבעל פה ו/או הסכמים הנלמדים מהתנהגות הצדדים. יתרה מכך, מערכות היחסים הן בדרך כלל מורכבות והסכסוכים מלווים בדרך כלל באמוציות הגוברות על שיקולים רציונאליים. לעיתים, הסכסוך שבתחום דיני המשפחה מוביל לתחום הפלילי בעקבות מעשי אלימות בין בני המשפחה, זיופים והונאות.

כדי להביא לפתרון הסכסוך בתתחום מסובך ומורכב זה של דיני המשפחה, בין אם מחוץ לכתלי בית המשפט ובין אם בתוך כתלי בית המשפט, נדרש ידע משפטי מקיף ועמוק המשולב ביכולת בין אישית גבוהה.