מזונות ילדים

החובה העיקרית של אב היא לכלכל את ילדיו. לא ניתן לכפות על אב לפגוש את ילדיו, לגלות להם חיבה, לחנך אותם או לאהוב אותם - אך ניתן לחייב אותו לפרנסם. האב מחוייב במזונותיהם של הילדים, אפילו אם הוא עני, או נכה החי מקצבה, אפילו אין לו כל הכנסה, ואפילו אם אין הוא יכול לספק את צורכי מחייתו. חובתו כלפי ילדיו קודמת לזכותו לקיים את עצמו. חובת האב בישראל נגזרת מהוראות הדין האישי החל עליו (אלא אם הגיעו הצדדים להסכמה אחרת). תשלום מזונות הילדים הוא בדרך כלל קבוע, צמוד למדד המחירים לצרכן וחל עד שהילד מגיע לגיל 18 ומגיל זה ועד תום שירות החובה הצבאי כשליש מסכום זה.

גובה המזונות נקבע על פי שני "מעגלים" של צרכים:

צרכים הכרחיים - הם הצרכים הקיומיים בהם נושא האב לבדו. המדובר בצרכים בלעדיהם אי אפשר להתקיים שהם מזון, מדור, לבוש, צורכי חינוך, וצרכים רפואיים. בנוסף - על האב לשאת ב"דמי טיפול" בילדים, בין אם האם מטפלת בעצמה בילדים ובין אם מישהו אחר מטפל בהם.

צרכים נוספים - מ"דין צדקה" בהם נושאים שני ההורים יחדיו רק אם ידם משגת ורק אם בעבר נהגו כן כגון חוגים, שיעורי העשרה, בילויים, טיולים (בארץ ובחו"ל) וכיוצ"ב .

הסכום המינימלי אותו פוסק כיום בית המשפט כמזונות לילד אחד ללא צורך בהוכחת צרכיו עומד על סך של 1,250 ש"ח, כאשר לסכום זה נוספות הוצאות המדור.

רכיב המדור - בהתאם לפסיקה הרווחת, על האב לשאת ב - 30% מהוצאות המדור כאשר המדובר בילד אחדד, ב - 40% מהוצאות המדור כאשר המדובר בשני ילדים, וב - 50% עד 60% מהוצאות המדור כאשר המדובר בשלושה ילדים או יותר. הוצאות המדור הן הוצאות דמי השכירות או המשכנתא.

גיל הילדים - חיוב האב במזונות ילדיו משתנה בהתאם לגיל הילדים וכדלקמן:

עד גיל 6 - חלה על האב חובת מזונות מוחלטת מדין תורה. דהיינו: המדובר בחיוב שאינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב אלא אך ורק בצרכי הילד.

מגיל 6 עד גיל 15 - חלה על האב החובה לשאת בצרכים ההכרחיים של הילד, מכח תקנות חכמים ותקנות הרבנות הראשית. באשר לצרכים הנוספים - החובה חלה על שני ההורים בחלקים שווים.

מגיל 15 ואילך - המדובר בחיוב מדין צדקה בלבד המתחלק בין שני ההורים על פי היחס שבהכנסותיהם הפנויות.

חיוב האם במזונות ילדיה - הינו מדין צדקה בלבד. דהיינו: רק אם ידה משגת לכלכל את ילדיה לאחר שסיפקה ראשית את צרכיה ורק אם מוכח שהאישה אמידה ובעלת מצב כלכלי טוב יחסית. (בחישוב הכנסת האישה נלקחות בחשבון הכנסותיה הן ממעשה ידיה - משכורתה והן מפירות נכסים שונים - דמי שכירות למשל).

שירות צבאי / לאומי - על פי ההלכה יציר הפסיקה, יש לשלם כשליש ( 1/3) מהמזונות שנפסקו עד גיל 18 לילדים המשרתים בצבא או בשירות לאומי בזמן שירותם. יחד עם זאת, אם בית המשפט מתרשם שמצבם הכלכלי של ההורים אינו שפיר או שהבן החייל עובד או בעל הכנסות עצמאיות, לא יוטל חיוב במזונות הילד בתקופה זו. הצדדים רשאים לחרוג מכך במסגרת הסכמות שביניהם.

פסק דין במזונות איננו סופי - תמיד ניתן לפתוח את הנושא ולדון בו מחדש אך בתנאי שחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי גובה המזונות.(שינוי בלתי צפוי בצרכי הילד, התעשרות פתאומית, אובדן עבודה או אבדן כושר עבודה, נישואין שניים והיוולדם של ילדים נוספים). לעיתים, כאשר מדובר בהסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט מבלי שהתקיים דיון ממצא בנושא מזונות הילדים, ניתן להגיש תביעת מזונות עצמאית בשם הילדים, אף ללא שינוי בנסיבות, לאור עקרון טובת הילד ובטענה שצרכי הילד לא נשקלו במסגרת ההסכמות שהושגו בין ההורים.

סמכות בית המשפט - הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ואין האב (או האם) יכולים ל"הכריח" את בן/בת זוגם לדון בענייני מזונות הילדים בפני בית הדין הרבני אפילו אם הגישו את תביעת מזונות הילדים לראשונה בפני בית הדין הרבני. מזונות הילדים יכולים להיות נדונים בפני בתי הדין הרבניים אך ורק בהסכמת כל הצדדים, לרבות הסכמת הילדים.